בובר פינת ר' נחמן - לפרשת תרומה
להיות משכן אלוקי
פרשת השבוע פרשת תרומה פותחת את פרשיות המשכן. המשכן הוא מקום המיוחד
להשראת השכינה.
אני רוצה להמחיש זאת באמצעות דבריו של המאמן (קווצ'ר) רובין שארמה בספרו "גלה את ייעודך" הוא מדריך לקחת
חמש התחייבויות יומיומיות כשאחת מהן היא:
הקדישו את
שישים הדקות הראשונות שלכם ביום "לשעה הקדושה" שלכם . זהו זמן קדוש שבו
תעשו את העבודה הפנימית שלכם (תפילה, מדיטציה, כתיבת יומן, קריאה בספרות החכמה,
הרהור במצבם של חייכם) שתסייע בידכם לחיות את החיים הנעלים שלכם
היכולת לבחור זמן, לייחד אותו כ"מטא-זמן", מסייעת שהיום
הקרוב יהיה יפה ושונה, ובעיקר נתון יותר לבחירתך. האם הזמן הזה שונה? כן ולא. הוא
שונה כיוון שאדם החליט שהוא שונה. ויחד עם זאת כנראה שיש משהו אינהרנטי דווקא
בתחילת היום-דהיינו משהו שלא נתון להחלטת האדם.
הדברים הם כך, לא רק בזמן, כפי שמציע שארמה, אלא גם במקום. בני ישראל
צריכים להקים "מטא-מרחב", מקום שבו השכינה תשרה, מקום שיהיה מקור השפע
וברכה לכל העולם.
החסידות מלמדת אותנו שהמקום הזה הוא נפש האדם. לומדים זאת מהפסוק
"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"
לא בתוכו (במשכן), אלא בתוכם- בתוך כל אחד ואחד.
האם יש כזה מקום מיוחד בתוכי? כן ולא. אם לא ארצה להאמין בו, כנראה שלא
אוכל למצוא הוכחות לקיומה של הנשמה. אבל אם אאמין, אז היכולת לחוש את השפע האי
סופי והייחודיות שבי, מעוררת ומעודדת. ובנוסף, כנראה שיש משהו אינהרנטי בבחירה
שדווקא הנשמה היא מקור הכוחות וגילוי האל.
"איפה נמצא האלוקים"? שאלו את התלמידים הרבי מקוצ'ק. ענה
להם: "בכל מקום שתפתחו לו את הדלת שם תמצאו אותו"
האם אצליח היום לפתוח את הדלת, האם אצליח היום לבנות בתוכי את המשכן?
פרשת השבוע קוראת לי לנסות. ואני מאמין!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה