"בובר פינת ר' נחמן" –לפרשת תצווה
להאיר
את עצמי
שבת
שלום מכינאים.
הרבה
זמן לא נפגשנו ואני מקווה שאתם מתפתחים ומנצלים את הזמן. זה זמן של שבועות אמצע
במכינות, עוד חצי שנה כבר לא תהיו במכינה ולכן זה זמן מעולה לבדיקה עצמית.
שנת
המכינה היא "אקס-זמן" הוא ייחודי ולא חוזר על עצמו; האם עשיתי את השינוי
שרציתי? האם אני לומד מספיק? האם שיפרתי את המיומנויות החברתיות שלי? ואת
מיומנויות ההנהגה שלי? האם התפתחתי מספיק? נצלו את הזמן!!!
בפרשת
השבוע שלנו, פרשת תצווה, ממשיך המקרא ומתאר את הצווים השונים בבנית המשכן. המשכן
הוא "המקום הקדוש" הנבדל, האחר, זה מאפשר מציאות חיים אחרת - של השראה
ורוח.
בפתיחת
הפרשה מצווים בני ישראל על הדלקת המנורה במשכן
"וְאַתָּה
תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית
לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
המדרש
מביא דעות שונות בקשר שבין השמן לבין עם ישראל: לא מתערבבים, תמיד צפים למעלה, אך
הדעה האחרונה מחברת הכל יחד: כשם שהשמן מאיר כך ישראל מאירים.
כדרכה
של החסידות, משמעות הזית הותמרה לאדם. וגם האדם עצמו הוא ייחודי ומאיר. אבל
הוסיפו בחסידות ודרשו, שהגילוי הזה, של הייחודיות וההארה שלו מתגלה דווקא דרך
"כתית" דווקא אז יש הארה.
מה
המשמעות המעשית של "כתית למאור"? החיים צופנים בחובם תהליכים מורכבים
וארוכים, לא כולם נעימים ולא כולם בשליטתי. הפרשנות לעומת זאת, בהחלט נתונה
לשליטתי. אני צריך לבחור לראות את עצמי ואת מה שקורא לי כהזדמנות לצמיחה, כמקרה
מזמן אותי ללמוד ממנו משהו, ואולי הדבר החשוב מכל זה לזכור שאני ייחודי ומסוגל
להאיר.
היום
קוראים לזה פסיכולוגיה חיובית, לפני מאתיים שנה קראו לזה "כתית למאור".
שבת
שלום
חיים
לתובנות
הארות והערות
thrakover@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה