יום חמישי, 13 בפברואר 2014

האחר הוא כמו אני - לפרשת כי תשא

בובר פינת ר נחמן -  לפרשת כי תשא

"כמים הפנים לפנים"

מכינאים יקרים שבת שלום

פרשת השבוע עוסקת בקטסטרופה. לאחר המעמד המרגש שבו נתנו נשמעו עשרת הדברות (בליווי רעמים וקול שופר) עולה משה  להר סיני. באותו הזמן בני ישראל מקימים עגל מסכה ואומרים "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"- ובכך מתעסקת רוב הפרשה.

אחד העקרונות שהתעסקנו בהם השנה בתורתו של הבעל-שם-טוב הוא העקרון של "תורת המראות", עיקרון המפנה את תשומת הלב של האדם אל עצמו פנימה ומבקש לראות בכל מציאות חיצונית שהאדם פוגש בבואה של נפשו שלו.

הפרדיגמה שעומדת בבסיס תורת המראות הוא ראייה אחדותית-הרמונית של העולם.                                                                 

דברים דומים אמורים גם לגבי מנהיג.
אדם שנבחר (?) להיות מנהיג מקיים קשר אחדותי-בלתי אמצעי אם הקהל שלו, ומעשה לא מדויק (חטא) של אחד הצדדים, שמשפיע על השני; המנהיג על המונהגים, והם עליו.  

גם חטא העגל נתפס בחסידות ככזה.

יש כאן עקרון עמוק מאד, שכל מי שעומד להיות מנהיג (בצבא, בחינוך, בכלכלה ועוד) צריך לשאול את עצמו תמיד, מה הדבר הזה קשור אלי, איזו אחריות יש לי על המעשה שהם עשו.

וזה נכון גם במערכת היחסים הבין-אישיים שלנו, המרחק או ההתנשאות שאני מרגיש של האחר כלפי, הוא בעצם המרחק שלי ממנו, או מעצמי.
"ודיבר ה׳ אל משה פנים אל פנים".  הנה כתיב "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל אדם" (משלי כ״ז(
בשם הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומיםכשאדם עומד אצל מים נראה הצל שלו גדול על המיםוכשהאדם מרכין את עצמוכן הצל נעשה
קטןוכל מה שהאדם מרכין עצמו יותר אצל המים נעשה הצל קטן עוד יותר,
עד שכשהאדם משים הפנים שלו על המים אזי בא גם הפנים של הצל עד פניו של האדם,
כן לב האדם לאדםכשאדם חושב בעצמו שהוא גדולאזי חבירו גם כן גדולוכשאדם מקטין עצמו לפני חבירואזי חבירו גם כן מקטין את עצמו,
עד שהקטנות הוא שלא יוכל יותר להקטיןאז גם חבירו עושה כן,
ואז נעשה בהם השוויונעשה בהם שיהיו שוים,
וזהו שנאמר אצל משה ודיבר ה׳ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו,...
כן משה מאחר שהיה מקטין את עצמו נגד הבורא ברוך הוא, כן כביכול הקטין הבורא את עצמו

הלוואי ונצליח גם אנחנו לראות את העולם במבט הרמוני יותר, להצליח לשפוט את עצמנו לפני שאנחנו שופטים את האחרים, ולהקטין את עצמי במפגש שלי עם האחר. אולי כך נזכה לחיות חיים כנים ואחדותיים יותר. 

שבת שלום

חיים


יום שישי, 7 בפברואר 2014

לפרשת תצווה - להאיר את עצמי

http://srv1.jpg.co.il/4/514a01cf4625d.jpg"בובר פינת ר' נחמן" –לפרשת תצווה
להאיר את עצמי

שבת שלום מכינאים.
הרבה זמן לא נפגשנו ואני מקווה שאתם מתפתחים ומנצלים את הזמן. זה זמן של שבועות אמצע במכינות, עוד חצי שנה כבר לא תהיו במכינה ולכן זה זמן מעולה לבדיקה עצמית.
שנת המכינה היא "אקס-זמן" הוא ייחודי ולא חוזר על עצמו; האם עשיתי את השינוי שרציתי? האם אני לומד מספיק? האם שיפרתי את המיומנויות החברתיות שלי? ואת מיומנויות ההנהגה שלי? האם התפתחתי מספיק? נצלו את הזמן!!!
בפרשת השבוע שלנו, פרשת תצווה, ממשיך המקרא ומתאר את הצווים השונים בבנית המשכן. המשכן הוא "המקום הקדוש" הנבדל, האחר, זה מאפשר מציאות חיים אחרת - של השראה ורוח.
בפתיחת הפרשה מצווים בני ישראל על הדלקת המנורה במשכן
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
המדרש מביא דעות שונות בקשר שבין השמן לבין עם ישראל: לא מתערבבים, תמיד צפים למעלה, אך הדעה האחרונה מחברת הכל יחד: כשם שהשמן מאיר כך ישראל מאירים.   
כדרכה של החסידות, משמעות הזית הותמרה לאדם. וגם האדם עצמו הוא ייחודי ומאיר. אבל הוסיפו בחסידות ודרשו, שהגילוי הזה, של הייחודיות וההארה שלו מתגלה דווקא דרך "כתית" דווקא אז יש הארה.
מה המשמעות המעשית של "כתית למאור"? החיים צופנים בחובם תהליכים מורכבים וארוכים, לא כולם נעימים ולא כולם בשליטתי. הפרשנות לעומת זאת, בהחלט נתונה לשליטתי. אני צריך לבחור לראות את עצמי ואת מה שקורא לי כהזדמנות לצמיחה, כמקרה מזמן אותי ללמוד ממנו משהו, ואולי הדבר החשוב מכל זה לזכור שאני ייחודי ומסוגל להאיר.
היום קוראים לזה פסיכולוגיה חיובית, לפני מאתיים שנה קראו לזה "כתית למאור".
שבת שלום

חיים
לתובנות הארות והערות
thrakover@gmail.com


הרצאה מרתקת על אילך אנחנו תופסים דברים
TED דניאל כהנמן: מה אנחנו חושבים על מה שעברנו