"בובר פינת ר' נחמן" - סיפורים ותובנות חסידיות על החיים הישראלים.
האוצר מתחת לגשר
לגלות בעצמי – לפרשת ויצא
סוף שבוע טוב מכינאים יקרים
בפרשת השבוע, פרשת ויצא, למדנו על חלום יעקב. לחלומות מקום של כבוד בחשיבה היהודית "חלום – אחד משישים בנבואה". החלום הוא האפשרות להרפות מהאחיזה שלנו במציאות הנראית, ולהפליג על כנפי הדמיון למחוזות קיימים, לא מודעים. בדרך כלל אנחנו מנסים לשפר את עצמנו, את החיים שלנו, באמצעות השכל – לכן אנחנו לומדים כל החיים, אבל מסתבר שיש רבדים נוספים וממדים נוספים של קיום שאנחנו לא מבחינים בהם בחיי היום-יום השכלי.
יש החלטות שכליות, ויש החלטות שבאות ממקום אחר
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל... וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.
מה קורה ליעקב? מה הבכי הזה? מאיפה הוא ידע שזו אשתו?
ההחלטה של יעקב לא באה, בדיוק כמו הבכי, מהחלטה שכלית. יעקב הקשיב לקולות הפנמיים שבתוכו, לאותה תחושה שזר לעולם לא יוכל להבין ולשפוט, בחסידות היא נקראת "בינת הלב". זה לא רגש סנטימנטלי חולף, ולא חשיבה רציונאלית – בינת הלב. הלב מבין, הלב יודע.
לעיתים אנחנו הולכים רחוק, מחפשים תשובות, אבל רוב התשובות לשאלות החשובות בחיים נמצאות בתוכנו, כמו אותו משל על "האוצר מתחת לגשר"
אוצר מתחת לגשר (גירסת פשיסחא)
היה מרגלא בפומיה [דבר זה היה רגיל בפיו של] הרב הקדוש ר' חנוך העניך מאלכסנדר ז"ל, לומר בשם רבו הרב הקדוש הרבי ר' שמחה בונים ז"ל שאמר: אשר כל אברך בנוסעו פעם הראשון אל הצדיק, ולהסתופף בצל החסידים, צריך לידע המעשה מרבי אייזיק מקרקוב, שבנה הבית הכנסת בקרקוב הנקרא בית הכנסת של ר' אייזיק וזהו:
כי הר' אייזיק בן ר' יעקעליס חלם כמה פעמים שיסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך תחת הגשר יחפור בארץ וימצא אוצר גדול ויתעשר. הוא נסע לפראג ובבואו שמה הלך אל הגשר אשר אצל חצר המלך, אבל שם עמדו אנשי חיל ההולכים על המשמר לילה כיום, והיה ירא לחפור בארץ ולחפש במטמונים, אבל מרוב צערו כי עמל כל כך בדרך רחוקה, ועתה ישוב לביתו בחוסר כל, היה הולך כל היום סמוך לגשר אנה ואנה, תפוש במחשבותיו וכשחשכה הלך אל האכסניה לנוח, וביום השני וכן ביום השלישי שוב בא בבוקר בבוקר אל המקום הזה, וטייל שם כל היום, ולפנות ערב הלך לאכסניה. השר העומד שם בראש אנשי חיל שומרי ראש המלך, בראותו יום יום כי איש יהודי הולך שחוח ותוארו כעני המעוטף בצער ויגון, סובב סובב אצל הגשר כל הימים, קראו אליו ושאלו בדברים רכים: "מה אתה מחפש ועל מי אתה ממתין זה כמה ימים במקום הזה". סיפר לו כל הענין כי כמה לילות רצופים חלם כי כאן טמון אוצר גדול, ולמטרה זאת בא לפראג ברוב עמל וטורח. אז פתח השר את פיו שחוק ואמר לו: "האם היה כדאי שתיסע דרך רחוקה כל כך על ידי חלום, מי זה אשר יאמין לחלומות ?! הלוא גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לעיר קרקוב ושם נמצא אחד הנקרא בשמו אייזיק בן ר' יעקעליס, ואם אחפור שם בבית היהודי אייזיק בן ר' יעקעליס תחת התנור וכיריים אז אמצא אוצר גדול, אבל האם אתן אמונה בחלומות אשר שווא ידברו?! ולנסוע בשביל זה לקרקוב?! ואתה עשית שטות כזה לבא לכאן?!". ויהי כשמוע רבי אייזיק בן ר' יעקעליס דברי השר הבין כי עיקר ביאתו לכאן היה למען ישמע דברים אלו ושידע כי האוצר נמצא לא כאן רק בביתו וכי עליו לחפור ולבקש במטמונים בביתו ושם ימצא האוצר. חזר ונסע לביתו וחיפש ומצא בביתו תחת התנור וכיריים את האוצר ונתעשר, ובנה בהונו הבית הכנסת הנודעת בשם בית הכנסת של ר' אייזיק בן ר' יעקעליס.
כן הדבר כל אברך צריך לידע כי על ידי בואו אל הצדיק והרבי, נתוודע לו שהאוצר אין לו לחפש אצל הרבי רק בביתו, ויהי בנוסעו לביתו שם יחפש ויחפור עד מקום שידו מגעת, ויגעת ומצאת תאמין כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו, אצלו ממש והבן.
רוב האוצרות נמצאים בתוכנו. האם נעיז להקשיב לאותם חלומות שמורים, לאותם " קולות וזיכרונות מראות רבים שכבר שכחנו ספרי פלאים ומנגינות".
הלוואי ונצליח, לגלות – בעצמינו.
שבת שלום
חיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה