"בובר פינת ר' נחמן" –לפרשת שמות
השם
מכינאי מכינת רבין ומכינת חנתון שבת שלום
לכל אחד יש שם. השם הוא הדרך בה אנו פוגשים את האדם, קוראים בשמו, והוא נענה. השם הוא המייצג את האדם, הוא ההופעה המוחשית ביותר לאישיות האינדבדואלית הייחודית. באמונה היהודית כאשר הורים נותנים שם לילדים "נזרקת" בהם מעין רוח קודש והם מסוגלים ברמה לא מודעת להבחין במהות אישיותו המיוחדת של ילדם. האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", מביא את גימטריה יפה: שם=ספר(=340). כאשר ההורים קוראים לילד בשמו, הם כותבים פרק ראשוני ומשמעותי בחיי בנם. לכן המנהג ההלכתי לתת את שם הפעוט בשעה קדושה, בברית המילה [לבן] או בשעת עליה לתורה [לבת].
בספר בראשית ניתנים שמות רבים: אדם הראשון לחיות, חוה, אברהם, יעקב, שנים-עשרה השבטים. ניתן להגיד שבספר בראשית ניתנו השמות, ועתה בספר שמות צריך לדעת להשתמש בשמות הללו.
זהו תהליך הדומה להתפתחות האנושית, התחילה ניתן השם לילד ורק לאחר שנים הוא מודע אליו.
אך גם בנוגע ל"השם" נדמה לי שהדברים מקבילים; ספר בראשית הוא ספר שבו ההתגלות האלוקית חיה ומוחשית, כמעט ואין ניתוק בין האבות לבין האל. ספר שמות הוא ספר הגלות. בני-ישראל כבר לא פוגשים את האל "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם' וְאָמְרוּ לִי 'מַה שְּׁמוֹ?' מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?"
כאשר אדם מולי, קרוב, אני מדבר איתו (נוגע בו). כאשר האדם מתרחק, עלי לקרוא בשמו.
האל, כמו שהוא מתגלה במציאות הנסתרת, נקרא השם, דווקא מתוך המרחק, זו אמונה. להאמין שאתה קורא בשם, והוא יענה לך.
ועכשיו תרגיל לשבת: אימרו בקול רם את שימכם מספר רב של פעמים, ותוך כדי, נסו לחשוב על המשמעות שלו עבורכם, מתי פגשתם בו לראשונה, האם הוא מייצג משהו וכד'.
שבת שלום
חיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה