יום שישי, 7 במרץ 2014

קרבנות ורצונות לפרשת ויקרא

קרבנות ורצונות

שבת שלום מכינאים יקרים
השבוע לא זכינו להיפגש כיוון ששהיתי עם התלמידים שלי בטיול שנתי בן ארבעה ימים במדבר יהודה.
1.  עזבתי לארבעה ימים את שאני אוהב: רעייתי, ילדי, המיטה (לנו בשטח), האוכל (בישולי שדה) וההרגלים היום-יומיים. לא היה קל. מה גם שנאלצתי לדחות ואולי לכן גם לוותר על משהו שחפצתי בו בגל הטיול. הקרבתי הרבה. והתחלתי לחשוב על המילה "קרבן"
2.  השבוע נתחיל לקרוא את הספר השלישי בתורה "חומש ויקרא" שעוסק בעבודת הכהנים במשכן (ולכשיבנה במקדש) שעיקרה הוא הקרבת הקרבן.  אודה על האמת למילה קרבן יש אצלי אסוציאציות לא פשטות; להיות קורבן או לעשות את עצמי קרבן ("להתקרבן") זו אחת התחושות הכי לא נעימות שיש לי, לשחוט יצור חי, והקשרים נוספים שלרובם אצלי משמעות שלילית.
לקחתי לטיול את הספר "שיחות הרן" (=ר' נחמן מברסלב) בפורמט כיס, כדי שאוכל לדפדף בו תוך-כדי ההפסקות וכד' בטיול, ומצאתי בו פסקה שמבחינתי מצאת בה מענה לשתי השאלות
 אלו הרוצים... ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות... דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי. זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות ... ואף על פי כן היגיעה בעצמה שמיגע עצמו בכל כחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי זה בעצמו הוא בחינת קרבנות ...וכמו כן בכל העבודות והקדשות שאדם רוצה לקדש עצמו אף על פי שאינו זוכה חס ושלום לקדש עצמו כראוי. אף על פי כן היגיעה בעצמה והיסורין והבלבולים שיש לו מזה מחמת שרוצה וחפץ לקדש עצמו רק שאין מניחין אותו. זה בעצמו הוא בחינת קרבנות
מהו קרבן? קרבן הוא המקום בו אני ניצב לפני אל חי, ומבטא באופן החי ביותר את הרצונות שלי. הנביאים התריעו מפני קרבנות שהם מעשה גרידא בלי רצונו של האדם. היטיב לתאר זאת הנביא ישעיה: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' ...דַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי".
החיים דורשים מאיתנו להקריב קרבנות. האתגר הגדול הוא למצוא את הרצונות שמסתתרים מאחורי המציאות. לבדוק איפה המציאות הנוכחית משרתת רצון עמוק שלי, וכך ממילא המציאות המורכבת ממותקת .
שבת שלום
חיים   


https://www.youtube.com/watch?v=_grWd-Z77jk

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה